יום שבת, 23 בפברואר 2013

אתגרי המרה בקידום אתרים: כשכל עמוד באתר הוא בעצם עמוד נחיתה...

גולשים המחפשים שירות או מוצר ספציפי (Searchers) אינם לקוחות רגילים.
כתוצאה מכך המרת גולשים מחפשים ללקוחות בפועל דורשת צורת חשיבה שונה.


באופן כללי, אתרי אינטרנט מתוכננים בצורה סכמטית עם כמה דרכי פעולה וחשיבה.
לקוח א' מתחיל בעמוד השער, רוצה לקנות מוצר ב' וקליק... קליק... קליק... - והוא בדרך לרכישה.
הניווט הזה מניח שלאותו לקוח יש נקודת פתיחה ונקודת סיום, כשכל עמוד בדרך תורם את חלקו לחווית הקניה ולהגדלת האמון של הרוכש במוצר/שירות ולהבטחת הרכישה הסופית.
הגישה הזו מתאימה במיוחד לגולשים שנכנסים ישירות לאתר (direct traffic customers) - אלה שמקלידים את שם האתר בשורת הכתובת.



אפשרות אחרת יכולה להיות שהלקוח יגיע דרך ניוזלטר שנחשף אליו, מודעה, או קמפיין חיפוש בתשלום שבו הוא הגיע בצורה ברורה, והוא יודע לאן הוא מופנה: 
עמוד נחיתה שעוצב במיוחד לאותו שירות או מוצר שיענה על הדרישות שלו.

בחיפוש אורגני - אין אפשרות לקבוע בדיוק לאן ודרך איזה עמוד יגיע הלקוח הפוטנציאלי.
לפחות לחלקם של הגולשים זו תהיה חשיפה ראשונה של המוצר/שירות שלך או אפילו עם שם המותג שלך.
גולשים בחיפוש אורגני מגיעים מנקודת פתיחה שונה- הם יודעים מה הם רוצים ופונים למנוע החיפוש שימצא עבורם את המוצר/ שירות הזה.
אז הם "צוללים" לתוך עמוד כלשהו שמנוע החיפוש החליט עבורם שהוא הכי רלוונטי לשאילתה שלהם.
זה מחייב כל עמוד ועמוד אצלך באתר להיות עמוד נחיתה שיגרום וידחוף אותם לההפך ללקוחות בפועל.


לדוגמה:
לקוח שמחפש: "קידום אתרים באינטרנט" - אם הוא הגיע לקטגוריה הנכונה או לעמוד המדוייק- הסיכוי שהוא יקרא אותו ויתחיל לחפש מסביב בעמודים שמקושרים לאותו עמוד - גבוה.
כתוצאה מכך יש סיכוי גבוה שאם גם התוכן ימצא חן בעיניו והוא ירגיש שבעל האתר הוא באמת מקדם אתרים מצויין- הוא יפנה אליו.
מצד שני אם הוא יכנס לאתר ויפול לעמוד השאלות או תשובות או אפילו לעמוד המאמרים, במאמר שעוסק בהאקרים או במקדמים בכובעים שחורים- או שהוא ישתעמם כי זה לא באמת מעניין אותו איך מקדמים את האתר או גרוע מכך- הוא יבהל ויעזוב מיד את האתר...

מומלץ לנסות ולחפש תוכן שמתאים לקידום אתרים אבל עם מחשבה שמכילה את המרת הלקוחות הפוטנציאלים ללקוחות בפועל.
אני יודע שהמשפט הזה היה "קצת" מורכב אבל הרעיון הוא לשלב גם קידום אתרים וגם תוכן שיווקי שיגרום ללקוח בכל זאת לחשוב בצורה רצינית לרכוש ממך את השירותים/מוצרים שלך.

אז מה עושים?
עבודה עבודה ועוד הרבה עבודה.
עוברים על כל העמודים שחשופים לכניסת גולשים ממנועי חיפוש ובודקים אותם אחד אחד.
בעזרת גוגל אנליטיקס ניתן לראות מהם הדפים הנצפים ביותר, מהם דפי הנטישה הגבוהים ביותר.
הנתונים הללו כמעט ובוודאות יפתיעו אתכם.
בדקו את העמודים שאליהם נכנסו מרבית הגולשים, ותנו לנתונים האמיתיים "לדבר".
מה אפשר לעשות כדי לתקן את זה?
הרבה דברים:
מה עם להוסיף אלמנט של יצירת קשר בכל העמודים?
מה עם להוסיף מוצרים נלווים או מוצרים דומים לאותו עמוד?
האם הניווט לאותו עמוד ולשאר המוצרים באותה קטגוריה קלים לשימוש הגולשים?
האם ההבטחה והמימוש של ההבטחה שלקבל בעמוד הבא בדיוק את מה שהלקוח חיפש- קיימים?

אם כן- הוא יבטח באתר וימשיך לגלוש בו..

יום חמישי, 21 בפברואר 2013

לוחמת סייבר והיחידות הסיניות שפועלות בתחום

לאחרונה התברר שהסינים מפעילים יחידות ספציפיות שמטרתן - לוחמת סייבר.

לוחמה כזו- גם אם לא רשמית -הופעלה על ידי הרוסים בעת המלחמה עם גיאורגיה לפני מספר שנים.
חשוב לציין שככל שעוברות השנים - המשמעות של יכולת צבאית בתחום הופכת למשמעותית יותר ויותר לכל מדינה, בחלק הולך וגובר ממכלול ארגז כלי הנשק שלה בהגנה על עצמה או התקפה על מדינות אחרות.
ככל שלמדינה מסויימת יש יכולת גדולה יותר בתחום מלחמת הסייבר- היכולת שלה להתמודד עם מדינות אחרות גדלה בצורה משמעותית יותר.
והיתרון הגדול בעניין הוא שלא צריך לשם כך להיות מדינה גדולה במיוחד או להשקיע ברכש של כלי נשק מתקדמים.
הכלי העיקרי במלחמה הזו הוא כוח האדם המיומן שיש לאותה מדינה ולכן ההשקעה בנושא הזה היא בעיקרה טכנולוגית.

באופן כללי יש 3 סוגים של מתקפות סייבר:

1. DDoS (קיצור של Distributed Denial of Service) - מניעת שרות מבוזרת
במתקפה הזו מייצרים קוד שגורם להפצצת אתר אינטרנט או שרת בכמות אדירה של שאילתות מידע שגורמים להפלתו.
היתרון של ההתקפה הזו- פשטותה היחסית.
החסרון שלה- קצרת מועד, וההתאוששות ממנה מהירה יחסית.
נזק לטווח ארוך- נדיר.

2. פישינג
מדובר במתקפה בה שולחים כמויות צומות של מיילים מוסווים לעובדים בארגון המותקף שמכילים קוד סמוי או קישור לאתרים שבהם יש קוד סמוי.
הקוד מאפשר פתיחת ערוץ דו כיווני (tunneling) למערכת המחשב של הארגון המותקף.
היתרון של ההתקפה: הארגון לא יכול לדעת שהוא נפרץ ואין לו שום מושג על המידע שזולג ממנו.
החסרון של ההתקפה: מורכבת ולוקח זמן לגוף התוקף למצוא את הפרצה (עובד בארגון שיפול בפח).
נזק לטווח ארוך- יכול להיות קריטי לארגון. מדובר לרוב בריגול תעשייתי שעובר למתחרים.




3. התקפת וירוסים
מדובר בתכנות של קוד שנשלח בכל מיני אמצעים לארגון היעד שמטרתו - לשבש את מערכת המחשוב של אותו ארגון.
כשמדובר בחברה מסחרית, הנזק יכול להיות גדול אבל יסתכם בסופו של תהליך רק בכסף.
כשמדובר בארגונים ששולטים על רשתות התשתית של מדינות- התמונה יותר בעייתית.
שיבוש של מערכת המחשבים, האנרגיה, התשתית והמים של מדינה עלולים לגרום בה לכאוס קריטי ולכן התקפות מהסוג הזה - הן הבעיה הרצינית עימן מנסות להתמודד מדינות המערב בצורה משמעותית יותר.
רובנו מכירים את הנזק שגרם וירוס הסטוקסנט לצנטריפוגות באירן, וזו דוגמה מצויינת לשימוש מושכל בוירוס מהסוג הזה.
האמריקאים מעריכים שהאיראנים והסינים מנסים להשיג טכנולוגיה כזו- והתקפות על חברות מרכזיות בארה"ב או על אתרי ממשלה רבים בישראל - מעידים על כך שהם בהחלט מנסים.


יום ראשון, 17 בפברואר 2013

דפי נחיתה על שום מה?

למה בעצם צריך דפי נחיתה?


כשמעוניינים לעשות מבצע מסויים מוגבל בזמן או ביעד אחר- לא מקובל להעלות עמוד לאתר.
כיון שאחרי שהמבצע יסתיים- אותו עמוד ישאר מיותם וגלמוד וללא שימוש.
(ניתן כמובן לבצע הפניית redirect 301 לאותו עמוד אבל זה כבר עניין מורכב מדי.)

לשם כך משתמשים בעמודי נחיתה.
עמודי הנחיתה מביאים את הגולש לעמוד יעודי שבו יש בדיוק את מה שהוא חיפש.
בעמוד הנחיתה יש גם הנעה לפעולה- יצירת קשר עם ספק השירות.

דף נחיתה בעל נוסח קולע, ועיצוב מושך יעלה באופן משמעותי את היחס בין הגולשים באתר ומספר העסקאות דרכו.

חשוב כמובן לזכור שהעמוד לא מחליף את האתר- וחשוב לתת לגולש אפשרות להכנס לאתר - מתוך עמוד הנחיתה.

יום שבת, 16 בפברואר 2013

הכנסת קישורים רבים מאתר אחד site-wide backlinks לאתר יעד

השאלה שמאט כץ נשאל היתה: האם קישור לאתר אחר שנכנס לכל עמוד האתר-(site-wide backlinks) - נחשבת לקישור אחד או כל עמוד הוא קשור בפני עצמו?


התשובה של מאט היתה:
מנקודת המבט של האלגוריתם, אם יש לנו ביטוי חיפוש, הראשון שווה משהו מסויים, השני שווה משהו נוסף, אבל לא כמו הראשון, והשלישי גם משהו.כך שאם אתה דוחס ביטויי חיפוש, גם אם מדובר במליוני ביטויי, בשלב מסויים, זה הופך להיות חסר משמעות.
וזה כבר לא עוזר לך.
אפשר לדמיין את זה כך שאם אנחנו רואים קישור מדומיין מסויים אנחנו אולי מייחסים לזה חשיבות מסויימת אבל אם אנחנו רואים משהו 50 פעם, אנחנו יכולים לבחור להתייחס לזה פעם אחת.
ולכן מבחינת האלגוריתםאנחנו עושים עבודה טובה בדחיסת הקישורים הללו ביחד.
אבל יש גם את העניין הידני.
לדוגמה: נניח שיש לך אתר פולני (Polish), ואתה רואה אתר שמקשר בצורה רחבה באנגלית לאתר שעוסק בהשכרת דירות זולות, לאדם שיעסוק בזה- זה יראה בעייתי משהו.

יום רביעי, 13 בפברואר 2013

גוגל: וידוא בעלות על אתר

גוגל מציעים סרטון הדרכה על איך להוודא שאתם הבעלים של אתר מסויים.
גוגל שחררו עוד סרטון הדרכה שמאפשר לוובמסטרים לוודא בעלות על אתר בגוגל וובמסטר טול.
המידע בסרטון מוצג על ידי מיילי אוייה מצוות התמיכת הוובמאסטרים  של גוגל.
הסרטון, כאמור מציג את הדרכים לוודא שאתם הם הבעלים על האתר שלכם כשמטרת הסרטון היא לבחור בדרכים לבצע זאת.
האפשרויות המוצגות הן:
  • רשם הדומיין
  • העלאת קובץ html
  • הוספת תגית לעמוד השער
  • גוגל אנליטיקס.
וידוא הבעלות על האתר שלך בGoogle webmaster tool מזפקת לך ערוץ מאובטח של גוגל כדי לקבל ולתת מידע.
לדוגמה: גוגל יכולים לספק לך מידע חשאי כמו למשל שאילתות שבוצעו באתר שלך והביאו אליו גולשים.
על ידי וידוי הבעלות יהיו לבעלי האתר פריבילגיות נוספות כגון התאמת מטרות חכמות כדי להתאים את האתר לקהלים במדינות שונות.
עצם הוידוא עצמו לא ישפיע על התוצאות במנוע החיפוש עצמו.


 

יום שבת, 9 בפברואר 2013

סרגל הPR של גוגל

מאט כץ - מנהל צוות הספאם של גוגל התחיל להוציא וילוג - בלוג של סרטי וידאו - שהוא מבורך בשל עצמו.
בסרטון הבא עונה מאט על השאלה - מדוע גוגל לא מפסיקים להשתמש בסרגל הPR שלהם.

השאלה היתה:
למה אתם לא מכבים את סרגל  הPR? הוא משמש בעיקר להערכת קישורים שנמכרים מצד לצד? למה אתם מתמשים בסרגל הזה באופן ציבורי?זה נראה שיש לו רלוונטיות נמוכה למעט לספאמרים...
התשובה:
יש הרבה מקדמי אתרים ואנשי חיפוש שכן מסתכלים על הסרגל PR, אבל יש גם הרבה מאוד אנשים אחרים.
מאוד יפתיע אתכם כמות האנשים שמתשמים בסרגל רק כדי לדעת כמה סמכותיות יש לתוצאות החיפוש.
אני יודע שזה נראה חשוד אבל גם קישורי nofollow הם יחסית רק סיפרה אחת באחוזים מתוך הקישורים שיש ברשת.
אנחנו נכנסים לתוך מנהרה ואומרים לעצמנו בערך... או.. אף אחד לא משתמש בסרגל הPR אבל העובדה היא שהרבה מאוד אנשים כן משתמשים בו.
טוויסט מעניין בנושא הוא שדוקא דפדפן כרום (של גוגל) לא כולל פיצר של סרגל PR בילט אין בתוכו, ואקספלורר 10 כפי שהוא מבין, לא מאפשר להטמיע סרגלים או תוספים (add-ins) כפי שמיקרוסופט מכנים אותם.
אז אם E10 יהיה יותר פופלרי, זה יגרום לסרגל הזה של גוגל להיות פחות נפוץ ובמקרה הזה באמת זה מה שיקרה, שהסרגל יהיה פחות נפוץ ובשימוש הגולשים ולכן הסרגל הזה יעלם מעצצמואו שאנחנו נגיע למסקנה שתיחזוק הסרגל הזה אינו שווה את כמות האנשים מול כמות העבודה עליו.

הוא טען כי גוגל ימשיכו לתמוך בסרגל הזה כל עוד אנשים ימשיכו להשתמש בכלי הזה.
עם E10 בכל מקרה, הכתובת היא על הקיר, ולכן הם יעקבו ויבדקו את התמיכה בעתיד - ככל שאנשים ימשיכו להשתמש בו.

יום שבת, 2 בפברואר 2013

מה יכול לגרום לכם בעיות באופטימיציה של האתר שלכם

1. עמודים שכוללים רק תמונות.
2. קישורים שמבוססים על javascript או ajax
3. שימוש כבד בגרפיקה ממוחשבת (פלאש ודומיו).
4. שימוש בפריימים
5. תוכן שמסתתר אחרי מילוי טפסים
6. יותר מ100 קישורים לעמוד.
7. טקסט חבוי (אם בפונטים זעירים או בצבע הרקע).